חפש  

דף הבית >> מעלין בקודש >> גליונות 1-7 >> גליון 6 >> גליון 6 - הקדמה
 
הקדמה
באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו (ראש השנה, פ"א מ"א)
הגמרא מבארת את הטעם לקביעת ראש השנה באמצע החורף, בשיא השממה של העולם החקלאי - 'הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ועלה השרף באילנות, ונמצאו האילנות חונטים מעתה'.
דבר חשוב למדנו מכאן - תחילת הפריחה נסתרת היא, וטמונה בחביון עוזו הגרעיני של האילן; כך בצמיחה הפיסית, וכך גם בצמיחה הרוחנית. מאז החלה לפרוח החלקאות בארץ ישראל, התפתחה עימה המערכת הלמדנית של מצוות התלויות בארץ. ספרים נכתבו, כתבי עת יוסדו, והוקמו מכוני מחקר ובתי מדרש המקדישים את הונם וזמנם למצוות התלויות בארץ. לסדר זרעים היתה עדנה, לאחר אלפיים שנות גלות.
מגמה דומה מנסה להניע, בדרכו הצנועה, הביטאון שלפנינו. מתוך עיסוק במדרגות הקדושה העליונות, מתוך לימוד סדרי קודשים וטהרות, אנו שואפים להעלות בקודש ולסייע בפריחה המחודשת של דיני מקדש וקודשיו.
נסקור בקצרה את המאמרים שמופיעים בעלון שלפנינו. מדור 'המקדש וכליו' פותח את העלון, וכולל בתוכו שלושה מאמרים. מאמרו רחב היריעה של הרב ישראל אריאל , מציע את השיטות השונות ביחס לצורתו של האפוד. הרב אריאל דן בהרחבה בשיטתו של רש"י, ומעלה בה קשיים וקושיות. הרב אריאל מסיק שיש לצדד בשיטת הרמב"ם, לעניין צורת האפוד, כפי שהוא מתאר אותה במאמרו.
המאמר העוקב שייך לרב דוד כהן. עניינו בביאור הביטוי המשנאי 'רובד', בעיקר סביב מספר משניות ממסכתות מידות ותמיד. חותם את המדור מאמרו של הרב יוסף פלאי , שדן במצוות שמירת המקדש.
מדור 'קרבנות וקודשים' כולל אף הוא שלושה מאמרים. בפתח המדור - שיעורו של הרב ליכטנשטיין , הדן בהיזק קודשים. נקודת המוצא היא המשנה הממעטת נכסים שיש בהם מעילה מדין נזיקין. הרב ליכטנשטיין, כדרכו, פורש בהרחבה את השיטות השונות ומעלה את החקירות הבסיסיות בתחום.
לאחריו, מאמרו של שמעוני גרטי, המתמקד בהיבטים שונים של שחיטת קודשים, בעיקר - בדיני לשמה, ובצורך בכלי שרת. חותם את המדור מאמרו של הרב איתן שנדורפי , שדן בפרישת מקורות רחבה בקיומו האפשרי של יסוד הכפרה בקורבנות הנדבה.
המדור הבא, 'הציפייה למקדש', כולל בתוכו ארבעה מאמרים, העוסקים בצורות שונות ומגוונות בכמיהה למקדש. בפתח המדור - מאמרו של הרב יהודה זולדן , שדן בהלכות ובמנהגים של 'זכר למקדש'. הרב זולדן סוקר ביסודיות את הדינים הללו, כפי שנקבעו במהלך הדורות, מימי התנאים ועד ימינו.
מוסף עליו מאמרו של הרב רא"ם הכהן, מאמר הדן באופי שיש לשוות לציפייה למקדש. הרב רא"ם ממקד את הכמיהה למקדש כאל מקום השראת השכינה, ורק אחר כך כאל מקום מעשה הקרבנות, הנעשים בעזרה ולא בבית עצמו. חוברים למאמר זה מספר שאלות ותשובות שהשיב הרב יובל שרלו למספר שואלים באתר האינטרנט 'מורשת'. בסידרת תשובות אלו בולטת דווקא הכמיהה לחידוש עבודת הקרבנות עצמה, כמבטאת את שאיפתנו לקרבת אלוקים. חותם את המדור מאמרו של הרב יהודה שביב , שעוסק באופיו של בית המקדש, מבחינה מחשבתית.
המדור הבא, בשדה ספר, מכיל את סקירתו של הרב אליקים קרומביין. הרב קרומביין מתאר את הספר - 'אל הר המור', ספר שעוסק בדיני העלייה למקדש ובאפשרות להתמיר את ההלכות העתיקות שנהגו טרם הגלות - אל ימינו אנו. העלון מסתיים במדור תגובות קצר, שבו מופיעה תגובתו של עמיחי כנרתי למאמרו של הרב אליקים קרומביין בביטאון ה, ביחס לטקס העלאת הביכורים.
פתחנו את דברינו במצוות של סדר זרעים, ונוכל לסגור את המעגל עם דיני קודשים וטהרות, עם המצוות התלויות במקדש. אמנם מצוות אלו אינן נוהגות בימינו, אך מקובלנו ש'גדול לימוד המביא לידי מעשה'. נקווה שיהיו אמרינו לרצון, לפני ריבון העולמים.
הרב צבי שלוה, הרב יהודה שביב, ד"ר יוסף עופר
לייבסיטי - בניית אתרים