חפש  

דף הבית >> מעלין בקודש >> גיליונות 8-20 >> גליון 9 >> הקדמה 9
 
הקדמה
  אנו שמחים להביא בפניכם את הגיליון התשיעי של 'מעלין בקודש'. זוהי גם שנת הלימודים התשיעית בכולל 'בית הבחירה', המוציא את הביטאון לאור. חזקה משולשת זו, הן בשנות הכולל והן בגליונות 'מעלין בקודש', מצביעה על קביעות בעיסוק בהלכות המקדש, הן של האברכים שתורת המקדש - אומנותם, והן של ציבור כותבי המאמרים וקוראיהם.
  בשנת הלימודים הזאת נלמדת בכולל מסכת בכורות, ובכך נשלם מחזור לימודים בן תשע שנים, שהקיף את עיקר המסכתות העוסקות בהלכות המקדש והקרבנות. מחזור זה כלל את רוב מסכתות סדר קודשים, מסכת יומא, המחצית השנייה של מסכת פסחים וירושלמי על מסכת שקלים. בשנת תשס"ו נתחיל בע"ה מחזור נוסף של לימוד קודשים.
  הביטאון 'מעלין בקודש' משקף ונותן במה לעיסוק המתרחב והולך בתחומי קודשים וטהרות, ומביא עולם לימוד מיוחד זה אל מעגלים נרחבים יותר של לומדים.
*   *   *
כדרכנו, נסקור בקצרה את המאמרים המופיעים בגיליון הנוכחי:
אף בגיליון הנוכחי, מדור הקרבנות פותח את הגיליון, ובו שלושה מאמרים. המאמר הראשון הוא מאמרו של הרב איתן שנדורפי, העוסק בקרבן החטאת. הרב שנדורפי סוקר את המקורות העוסקים בכל הרבדים של קרבן זה, החל בדיניו וכלה בניתוח טעמיו, תוך כדי השוואה בין סוגי החטאות השונים.
המאמר השני במדור זה הוא מאמרו של הרב מנחם מקובר, שעוסק במליחת הקורבנות. גם הרב מקובר משלב את הגוונים ההלכתיים שבנושא, עם היסודות של 'פנימיות התורה' שמשתקפים מהם.
בחיתומו של המדור, מובא מאמרו של הרב אברהם וסרמן. נושא המאמר הוא השעיר המשתלח. בדומה לקודמיו, פותח גם הרב וסרמן בעיון מקראי ותלמודי בסוגיות השונות שקשורות לנושא. לקראת סוף המאמר, חורז הרב וסרמן את דברי ההלכה ביסודות עמוקים של אגדה ומחשבה.
המדור השני הוא מדור המקדש, בו נכללים שני מאמרים רחבי היקף. פותח את המדור מאמרו של הרב ישראל אריאל, הדן בתרומת נוכרים למקדש. המאמר נולד מתוך שאלה מעשית, כאשר אישה נוכרייה מהולנד תרמה כסף רב לצורך בניית בית המקדש השלישי. הרב אריאל דן במאמרו במעמדן של אותן תרומות, ובשימוש שיש לעשות בהן. חותם את המדור מאמרו ידידיה כהנא, שמעמיק לחקור במקום המזבח. הכותב דן בסוגיות השונות, ומעמיד שיטה אחידה לביאור פסקי הרמב"ם בנושא חשוב זה.
כמו בגיליון הקודם של 'מעלין בקודש', את מדורי העיון מסיים המדור העוסק בטהרות, אשר מכיל הפעם שלושה מאמרים. במאמר הראשון מתייחס הרב דני וולף בצורה רחבה לשאלה הלכתית 'מודרנית' בדיני טהרות - היתרם של הכוהנים לטוס במטוס, חרף החשש שהמטוס עובר מעל בתי קברות. המאמר דן בנקודות יסודיות בענייני טומאה וטהרה - כדיני אוהל, כלים, צמיד פתיל ועוד, ומעלה סברות רבות להקל.
במאמר השני דן הרב מאיר שפיגלמן בהלכה של שילוח טמאים. הרב מתחיל בתלות שבין קדושת המחנה לנוכחות המשכן, ומשם עובר לדיונים מעמיקים בדיני השילוח ומהותו: האם השילוח הוא מן ה'מקום' או מן ה'חברה', האם השילוח הוא דין בחפצא או בגברא וכו'.
לסיום דן הרב שפיגלמן באופיו במיוחד של המצורע לעניין זה, דבר שנידון בהרחבה, מזווית אחרת, גם במאמר האחרון במחיצה זו . המחבר, כתריאל זשארוועל, בוחן במאמרו את אופייה של טומאת ביאה (לבית) במצורע. לב המאמר עוסק בהשוואה שבין טומאת ביאה זו לבין היסוד המקביל של אוהל, אותו אנו פוגשים בדיני טומאת מת. המחבר מחדש דין מיוחד של 'טומאת מקום' שקיימת במצורע ואינה קיימת בטומאת מת.
מכאן - למדורים הקבועים של הגיליון. מדור 'על הפרק' מכיל תשובה של הרב שלמה גורן זצ"ל, העוסקת במחילה שנתגלתה מתחת לשטח הר הבית. לתשובה הלכתית זו הוספנו קטע מעניין שפורסם בספר זיכרון לרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, רב הכותל, שם מתוארים האירועים ההיסטוריים שהיו כרוכים בגילוי המחילה והאולמות. בסיום הדברים הבאנו תרשימים של המחילה שנתגלתה.
מדורו של הרב אליקים קרומביין, 'בשדה ספר', סוקר באופן נרחב את סידרת ספרי הקודשים הקרויים 'כנסת הראשונים'. מפעל זה החל בספרו של הרב מרדכי אילן זצ"ל, על מסכת זבחים. המשיך את המפעל בנו, הרב יעקב דוד אילן שליט"א, בספרי כנסת הראשונים על מנחות, תמורה ומעילה. בחלק השני של המדור, 'סקירת ספרים', סוקר הרב בקצרה את ספרו של הרב איתיאל בר-לוי, יסוד המזבח.
הגיליון נחתם במדור התגובות. בגיליון הקודם הופיע מאמרו של הרב צבי שלווה, ביחס לייחודו של המקדש גם ביחס לשאר מצוות התורה. תגובה קצרה למאמר זה , ביחס לדיני שבת במקדש, פרי עטו של אליעזר לרנר, מובאת בגיליון הנוכחי.
תגובה שנייה, של הרב עמיחי גורדין, מתייחסת למאמרו של הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א ביחס לטבול יום, מאמר שהופיע בגיליון הקודם. המאמר הראשון היה שכתוב דברים שאמר הרא"ל בשיעור לפני כשמונה שנים. במאמר התגובה, מביא הרב גורדין את דברי הרא"ל משיעור שנאמר לפני כשנה, לפיהם מתבהרים הדברים באופן חדש.
תגובה אחרונה היא תגובתו של פרופסור אשר ז' קאופמן, אשר מחזיר אותנו לדיונים המפורטים ביחס ל'פרה אדומה בזמן הזה', אשר נערכו בגליונות ב' ו-ג' של 'מעלין בקודש'. המחבר מוסיף כמה מקורות לחיזוק דעתו שהזאת מי החטאת תלויה בבניין המקדש (ואילו בניין המקדש יכול להעשות גם בטומאה).
יהי רצון שייבנה במהרה בימינו, אכי"ר.
ד"ר יוסף עופר, הרב יהודה שביב, הרב צבי שלוה
לייבסיטי - בניית אתרים