חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
א.
בעזרה היו שתי מערכות של מעלות: האחת קישרה בין עזרת ישראל לבין עזרת הכוהנים, השנייה הובילה ממפלס המזבח אל ההיכל. נראה את תיאורן של המערכות הללו בשלושה מקורות. המקור הראשון הוא המשניות במסכת מידות:
הר הבית היה חמש-מאות אמה על חמש-מאות אמה... לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים... לפנים ממנו החיל, [רוחבו] עשר אמות. [1] ושתים עשרה מעלות היו שם [בכניסה מהחיל לעזרת נשים]. רום המעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה [= רוחבה] חצי אמה, חוץ משל אולם. כל הפתחים והשערים שהיו שם גבהן עשרים אמה ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם.
...כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי [= הכותל המזרחי של הר הבית, מעל לשער המזרח], שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוון ורואה בפתחו של היכל...
עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש... חמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל... לא היו טרוטות [= אליפטיות] אלא מוקפות כחצי גורן עגולה...
עזרת ישראל היתה אורך מאה ושלשים וחמש [מצפון לדרום] על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילים בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר, מעלה היתה וגבוהה אמה, והדוכן [לשירת הלויים] נתון עליה, ובה שלוש מעלות של חצי אמה. נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה...   (פרק ב')
בין האולם ולמזבח שתים ועשרים אמה. ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה. אמה אמה ורובד שלוש. ואמה אמה ורובד שלוש. והעליונה - אמה אמה ורובד ארבע [ראה ציור 1]... פתחו של אולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה...  (פ"ג, משניות ו-ז).
ב.
עתה נראה את המשניות הללו, כפי שהן מובאות בסוגיית הגמרא ביומא (טז.). הגמרא שם מביאה את המשניות על מנת להוכיח בעזרתן שסתם משנה במסכת מידות היא אליבא דרבי אליעזר בן יעקב:
אמר רב הונא, מאן תנא מידות - רבי אליעזר בן יעקב היא, דתנן : עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלושים וחמש. וארבע לשכות היו בד' מקצועותיה... מערבית דרומית - אמר ר' אליעזר בן יעקב, שכחתי למה היתה משמשת [ומכאן הראיה שהתנא של מסכת מידות הוא רבי אליעזר בן יעקב].
הכי נמי מסתברא דר' אליעזר בן יעקב היא, דתנן : כל הכתלים שהיו שם היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומכוון ורואה כנגד פתחו של היכל;
ותנן: כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות;
ותנן: לפנים ממנו סורג, ותנן לפנים ממנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. ט"ו מעלות עולות מתוכה, היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה;
ותנן בין האולם ולמזבח כ"ב אמה, ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ותנן ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה שם [בין עזרת ישראל לעזרת הכוהנים] וגבוה אמה, ודוכן נתון עליה ובו שלוש מעלות של חצי חצי אמה.
אם כן, הראיה השנייה של הגמרא שסתם משנה מידות היא אליבא דר' אליעזר בן יעקב היא כדלקמן: ישנה דרישה שהכוהן השורף את הפרה בהר הזיתים יוכל לראות תוך כדי כך את פתח ההיכל (האולם). אם נחַשב את גובה מפתן האולם מעל שער המזרח, נקבל לפי תנא קמא : 6 אמות הפרש בין החיל לבין עזרת נשים + 7.5 אמות (בין עזרת נשים לבין עזרת ישראל) + 6 אמות (בין עזרת כוהנים לבין האולם), סך הכל 19.5 אמות. גבהו של שער המזרח הוא 20 אמה, מכאן שהכוהן יכול לראות את פתח ההיכל דרך השער.
לשיטת ר' אליעזר בן יעקב, לעומת זאת, קיימת מעלה נוספת בגובה של אמה אחת בין עזרת ישראל לעזרת כוהנים. לפיכך גובהו של מפתן האולם הוא 20.5 אמה ולא ניתן לראותו דרך השער. עובדה זו תואמת את דברי המשנה שהכותל המזרחי של הר הבית היה נמוך על מנת לאפשר לכוהן לראות את פתח ההיכל, ממילא ניתן להסיק שמשנתנו היא כדעת ר' אליעזר בן יעקב.
קושיות רבות מתעוררות בגלל ההבדלים שקיימים בין נוסח המשנה לבין הנוסח המובא בגמרא. ניתן לראות שלאורך כל הסוגיה הגמרא מקדימה לציטוטים את המילה "תנן", כלומר אינה מצטטת ברייתא אלא את משנתנו. [2] לאור כך, עולה ביתר שאת הצורך ליישב את ההבדלים הללו. כעת נראה באופן פרטני את ההבדלים ואת האפשרויות השונות ליישבם:
הבדל א'
נוסח המשנה - "שהכהן... עומד בראש הר המשחה" (פ"ב מ"ד).
נוסח הגמרא - "שהכהן... עומד בהר המשחה".
ההבדל הנו עקרוני לסוגיית הגמרא. אם הגמרא הייתה מקבלת את הנוסח "בראש", היה קשה לה ממה נפשך: אם הר הזיתים נמוך מהר המוריה, מה יעזור להנמיך את החומה שמעל שער המזרח, הרי הכוהן לא יראה גם כך; אם הר הזיתים גבוה יותר, [3] אז גם לדעת תנא קמא החולק על ר' אליעזר בן יעקב, הכוהן רואה את ההיכל מעל לשער המזרח ויש להנמיך את החומה שעליו, ונופלת ראיית הגמרא שמסכת מידות היא כר' אליעזר בן יעקב. לפיכך, נוסח הגמרא מוכרח להיות ללא המילה "בראש".
נוסח המשנה שהובא למעלה הוא על פי מהדורת קהתי. במשנה מהדורת קאופמן, [4] המילה "בראש" אינה מופיעה בכל הנוסחאות שנבדקו על ידי קאופמן. במשנה עם פירוש הרמב"ם מהדורת הרב קאפח [5] מוזכרות שתי נוסחאות, האחת שבה המילה "בראש" מופיעה ושנייה ללא המילה הזו. הנוסח המקובל על הגמרא הוא בהכרח זה שללא המילה "בראש". גם בדברי הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ו ה"ה) הנוסח הוא "העומד בהר המשחה", ללא המילה "בראש".
הבדל ב'
נוסח המשנה - " ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה הייתה שם וגבוה אמה, ודוכן נתון עליה, ובה שלוש מעלות של חצי חצי אמה" (פ"ב מ"ו).
נוסח הגמרא - "ר' אליעזר בן יעקב אומר מעלה הייתה שם וגבוה אמה, ודוכן נתון עליה ובו שלוש מעלות של חצי חצי אמה".
לכאורה זהו הבדל פעוט, שכן ללא ספק שתי המילים הללו יכולות להתחלף בקלות. ובכל זאת, הדבר חשוב לענייננו, שכן "בה" פירושו בעזרה, בין עזרת ישראל לבין עזרת הכוהנים; "בו", לעומת זאת, פירושו בדוכן. מכאן שלפי גרסת הגמרא, הדוכן היה מבנה נפרד בתוך עזרת הכוהנים שבו היו שלוש מעלות, כאשר בין העזרות הייתה רק אותה אמה.
בעקבות זאת, מוסבר ממילא הבדל נוסח מהותי בין המשנה לגמרא: במשנה מופיע המשפט "נמצאת עזרת הכוהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה", שבגמרא איננו כלל. למעשה, מבחינת מטרתה של הסוגיה אין נפקא מינה בין שתי ההבנות. הגמרא אינה עוסקת כאן במידות העזרה אלא בראיה שאת מסכת מידות שנה ר' אליעזר בן יעקב. לשם כך הגמרא מנסה להוכיח שהמפתן (=התחתית) של שער ההיכל היה גבוה מהמשקוף (= הראש) של שער המזרח אך ורק לדעת ר' אליעזר בן יעקב. גם ללא אותן שלוש מעלות, יוצא שהפרש הגובה בין השערים הוא 20.5 אמות, וכך אמנם מפרש רש"י את הסוגיה. לעומת זאת הרמב"ם, כפי שניווכח בהמשך, ראה את העניין כעקרוני. במשנה תורה הוא אמנם פוסק כנוסח הגמרא, שהמעלות היו בדוכן, אולם הוא מוסיף, על פי המשנה, שהפרש הגובה בין עזרת ישראל לעזרת כוהנים הוא שתי אמות ומחצה. אם כן, לשיטתו יוצא שהפרש הגובה הוא 22 אמות, וכך הוא כותב גם בפירוש המשנה.
דברי ר' אליעזר בן יעקב, לפי הנוסח שבמשנה, מעוררים מספר קשיים:
1. מדוע יש צורך להוסיף ש"עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה", הלוא בהתחשב במה שנאמר לפני כן, לגבי שלושת המעלות בנות חצי אמה כל אחת, זהו חשבון פשוט?!
2. לפי נוסח המשנה, הדוכן היה נמוך מקרקע המזבח אמה וחצי. אם כך, יוצא שהמשוררים והמנגנים היו נראים מהמזבח כשחלק מגופם מתחת לפני הקרקע. נראה לי שזו צורה לא נאה ללוות את הקרבן בשיר.
3. מדוע לא נאמר מה היה שלחה של המעלה בת האמה - הרי המשנה אומרת את שִלחן של כל יתר המעלות?
4. לשיטת ר' אליעזר בן יעקב, מעזרת ישראל, שרוחבה הכולל הוא 11 אמות, יורדים אמה אחת, "שִלחן" של שלוש מעלות (עבור העליונה לא צריך להוריד כי היא כבר בגובה עזרת הכוהנים) ועוד שלחה הבלתי ידוע של המעלה בת האמה שעליה ניצב הדוכן, כלומר מספר אמות נוספות. אם כן עזרת ישראל היא מצומצמת ביותר!
כל השאלות מתורצות בנוסח של הגמרא. לפי נוסח זה, הייתה מעלה יחידה בין העזרות (הפרש גובה המפלס בן אמה אחת), ולכן אין לה "שלח". הדוכן היה מבנה מוגבה (אמה וחצי) בתוך עזרת כוהנים, והמשוררים והמנגנים היו רשאים לעלות אליו לצורך עבודתם, כשם שהשוחט קרבן רשאי לגשת לירך המזבח, גם אם אינו כוהן.
הבדל ג'
נוסח המשנה - "בין האולם ולמזבח 22 אמה, ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה" (פ"ג מ"ו).
נוסח הגמרא - "בין האולם ולמזבח 22 אמה, ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה".
את ההבדל הנ"ל בין המובא בגמרא לבין נוסח המשנה אפשר להסביר בכמה דרכים:
1. הגמרא לקחה מהמשנה רק את מה שדרוש לה: גובה המעלות. לעומת זאת שילחן, אם הוא אמה או חצי אמה, לא חשוב לעניין גובה שער ההיכל. לפיכך הגמרא השתמשה בשגרת הלשון "רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה" שכבר הופיע פעמיים במשנה.
2. ייתכן שהנוסח המופיע בגמרא הוא נוסח נוסף ושונה של המשנה. אכן, לדעת פרופ ' קאופמן יש לראות את הנוסח שנמצא בגמרא כאחד מתוך הרבה נוסחים של המשנה, אם כי נוסח מאוחר. כמו כן, ישנם כתבי-יד של המשנה, שבהם מופיע הנוסח שבגמרא. [6]
3. המילים "ושלחה אמה", "אמה אמה ורובד שלש" אינן כדעת ר' אליעזר בן יעקב (ראה להלן).
4. המלה "אמה" אינה מתייחסת למעלות, אלא ל"רבדים" המוזכרים במשפט הבא - "אמה אמה ורובד שלוש". אמנם, לפי הפירוש המקובל, גם משפט זה עוסק במעלות, וכוונתו שלאחר כל שתי מעלות ששלחן אמה הייתה מעלה נוספת ששלחה שלוש אמות [ראה ציור 1]. אולם הרמב"ם, בפירוש המשנה, מסביר אחרת את המילים הללו - לדבריו הן אינן מתייחסות למעלות, אלא למבנה כותל ההיכל. הקיר לא היה בנוי באופן אנכי, אלא בלטו ממנו מדפים, הם הרובדים, כאשר מטרתם הייתה למנוע מן הגנבים אפשרות לטפס על על הקיר מבחוץ. בפירושו למשנה, הרמב"ם מוסיף ציור. את הראיה שרובדים הם מדפים הבולטים מן הקיר הוא לקח, לדעתי, מן התיאור של לשכת בית המוקד במשנה:
בית המוקד כיפה, ובית גדול היה, ומוקף רובדין של אבן, וזקני בית-אב ישנים שם. (מידות פ"א מ"ז)
ג.
נראה עתה את פסקי הרמב"ם בענייננו, בהלכות בית הבחירה (פרק ו'):
א. המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר. כשאדם נכנס בשער המזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשווה. ועולה מן החיל לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ב ומהלך כל עזרת נשים בשווה. ועולה ממנה לעזרת ישראל... בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ג ומהלך כל עזרת ישראל בשווה ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה ועליה דוכן, יש בו שלש מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. נמצאת עזרת כהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.
ד ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח ובין האולם ולמזבח בשווה. ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
ה נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמות... ומפני זה עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך, כדי שיהא כהן העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל...
כפי שכבר הזכרנו, פסקו של הרמב"ם בהל' ג' לגבי המעלות שבין עזרת ישראל לבין עזרת כוהנים מבוסס על נוסח הגמרא, לפיו שלוש המעלות היו חלק מהדוכן. אולם, בניגוד להבנת רש"י שהפרש הגובה בין עזרת ישראל לעזרת כוהנים היה אמה, הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא על פי המשנה, שם נאמר שההפרש היה שתי אמות ומחצה.
לעומת זאת, בבואו לעסוק במעלות שבין האולם למזבח בהל' ד', הרמב"ם פוסק לכאורה נגד המשנה. לדבריו, גובהן של י"ב המעלות הללו הוא חצי אמה ושִלחן חצי אמה. זאת כדברי הגמרא, ובניגוד לדברי המשנה, כפי שראינו לעיל (הבדל ג').
מדוע לא אומר הרמב"ם כפשט המשנה, שמעלות האולם שִלחן אמה? פרופ ' קאופמן העיר [7] שאי אפשר ליישב את דברי משנתנו, לפי הנוסח שבדפוס, עם הנאמר במשנה שבמסכת סוכה:
מצות ערבה כיצד?... בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת... ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים (פ"ד מ"ה).
מדובר כאן בהמוני אדם שבאו להשתתף בהקפות. כך עולה מהמשנה הקודמת:
מצות לולב כיצד? יום טוב ראשון של חג שחל להיות בשבת, מוליכין את לולביהן להר הבית [בערב שבת]... למחר משכימים ובאין והחזנים זורקין אותם לפניהם, והם מחטפים ומכין איש את חברו. וכשראו בית דין שבאים לידי סכנה, התקינו שיהא כל אחד נוטל בביתו.
אם כן, רבים נכחו בהקפות סביב המזבח. על פי הנוסח שלפנינו במשנה, המעבר בין מעלות האולם לבין המזבח הוא צר ביותר - אמה אחת בלבד (ר' ציור 1), וקשה להבין כיצד יכלו כל אותם האנשים לעבור שם. קושי זה אינו קיים בנוסח הגמרא, לפיו המעבר הוא רחב יותר.
מכל מקום, עדיין נשארים כמה קשיים על הרמב"ם:
1. המשנה אומרת "כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם". אם כן מפורש, לכאורה, שלא כנוסח הגמרא (לפיו מעלות האולם שוות למעלות העזרה בכל). קושי זה מתיישב על פי דברי הירושלמי:
ר' חזקיה ר' אחא בשם רבי אבהו : מדות דר"א בן יעקב היא; א"ר יוסי בי ר' בון: ולא כולה, אלא מילין דצריכין לרבנן   (יומא פ"ב ה"ב ).
אם כן, הירושלמי, כמו הבבלי, מסיק שמסכת מידות היא אליבא דר' אליעזר בן יעקב, אך מוסיף הסתייגות - "לא כולה", כלומר יש בה גם סתם משנה כדעת חכמים. [8] המשפט "כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם" הוא ודאי לא כדעת ר' אליעזר בן יעקב, שהרי לדעתו, כפי שראינו, יש מעלה ברום אמה בין העזרות. הרמב"ם פסק בכל מסכת מידות כר' אליעזר בן יעקב, לפיכך הוא מתעלם ממשפט זה, בעקבות הגמרא.
2. ראינו לעיל, שאת המילים "אמה אמה ורובד שלש" הרמב"ם פירש כמוסבות על מבנה הכותל. על פי הסבר זה [9] בין "רובד" ל"רובד" היה הפרש של אמה. אם כן, לא ברור כיצד יש, לדעת הרמב"ם, להבין את לשון המשנה "אמה אמה ורובד שלש". לשון זו מתיישבת היטב עם ההסבר המקובל, לפיו הייתה מעלה ושלחה אמה, שוב מעלה ושלחה אמה, ומעלה שלישית ששלחה (הנקרא כאן רובד) היה שלוש אמות. אולם לפירוש הרמב"ם הלשון "אמה אמה " היא קשה.
3. מצד אחד, בהל' ג' באשר למעלות שבין עזרת ישראל לבין עזרת הכוהנים, הרמב"ם פוסק כנוסח המשנה: "נמצאת עזרת כהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה". מצד שני, בהמשך הוא מביא את נוסח הגמרא דווקא: "...דוכן יש בו שלש מעלות". מסתבר, אם כן, שלשיטת הרמב"ם ה"דוכן" הוא כינוים של שלוש המעלות שעליהן עומדים הלויים, ברוחב כל העזרה - 135 אמות.
ד.
לסיום נעיר לגבי עניין נוסף הקשור למעלות ההיכל. אין אנו יודעים מה היה רוחבו של גרם מעלות זה. נראה לי שלא נאה שרוחבו יהיה מאה אמה כרוחב ההיכל, שכן אז ברובו הוא מוביל לקיר אטום. רוחב המעלה העליונה היה בודאי לפחות עשרים אמה, כרוחב הפתח, ואולי מעט יותר. אם המעלות שמתחתיה היו באותו רוחב, נוצרת בעיית נפילה מהצדדים. לפיכך, לענ"ד מסתבר שהמעלות הנמוכות יותר היו רחבות יותר, כפי שמוצג בציור 4 ובציור שבשער "מעלין בקודש".
 


[1]     ההערות בסוגריים המרובעות הן שלי. את המילים "החיל עשר אמות" אפשר, לכאורה, להבין כמוסבות על גובהה של חומת החיל. אך מההמשך ברור שלא כך הוא, שהרי המשנה אומרת שכל השערים היו בגובה עשרים אמה. אילו לחיל הייתה חומה בגובה עשר אמות, למה לעשות בה שער בגובה עשרים אמות?! אלא (בשם אחי הרב אביגדור) הסורג שגובהו עשרה טפחים הוא חומת החיל.
[2]     אכן בעל מסורת הש"ס מציין את המשנה כמקור היחידי האפשרי, וגם הוא מעיר על ההבדל האחרון שלא כך הוא נוסח המשנה שלפנינו.
[3]     במציאות בימינו גובה הר המוריה הוא 742 מ' וגבה הר הזיתים הוא 832 מ' (יואל גרושקו על פי אנציקלופדיה אריאל).
[4]     הוצאת 'בהר יראה', תשנ"א.
[5]     הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"ז.
[6]     כך נאמר לי על ידי פרופ ' קאופמן בשיחה בעל פה.
[7]     כנ"ל, בשיחה בעל פה.
[8]     ראה במפרשים שם.
[9]     וכך גם בציור שהרמב"ם הוסיף בפירושו למשנה.

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים