חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
מי יבנה את בית המקדש השלישי - שאלה / אברהם רון
ב"ה, י"ג באלול תשנ"ג
לקדם רבנו הגדול
מרן הגאון, ראשון לציון
הרב מרדכי אליהו שליט"א
כתר"ה
קראתי בעיתון "הצופה" שכתר"ה אמר, שבית המקדש השלישי לא ייבנה בידי אדם, אלא ירד מן השמים. ואחר בקשת הורמנא מכתר"ה, ארשה לעצמי לדון בדבריו, כתלמיד הדן בפני רבו בקרקע.
עד כמה שידיעותיי הדלות מגיעות, אני משער שמקור דבריו הוא בדברי רש"י בסוכה מ"א., ד"ה אי נמי, וז"ל: "אבל מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר 'מקדש אדני כוננו ידיך'" ע"כ. וכן הוא גם ברש"י לראש השנה ל'., בד"ה אי נמי, בשינוי הלשון קצת, והובאו דבריו גם בתוספות לסוכה שם, בד"ה אי נמי, וגם בחידושיהם של הרשב"א והריטב"א ובתוספות הרא"ש לסוכה שם.
ויסוד הדברים הוא בסדר אליהו רבה פרק כ"ח שכתוב שם וז"ל: "כביכול אין בית המקדש נבנה בידי אדם אלא בידו בלבד, שנאמר 'מקדש אדני כוננו ידיך'" ע"כ. וכן הוא גם בפסיקתא רבתי פרק כ"ח וז"ל: "מקדש ראשון, שבנאו בשר ודם, נפל בידי שונא, אבל מקדש אחרון, שהקב"ה בונה אותו, שנאמר 'בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס', שוב לא יחרב" ע"כ.
אלא שמדרשים אלו ניתנים גם לפירוש אחר. שכן זו היא דרך מליצת המקרא שרצון הקדוש ברוך הוא, גם כשהוא פועל דרך מעשי האדם, המקרא מייחסו להי"ת. למשל, "ידיך עשוני ויכוננוני" (תהילים קי"ט, עג), שבוודאי אדם נולד בדרך גופנית מסוימת, אלא שגם תהליך זה מתקיים רק ברצון הבורא ית"ש. ומה שנאמר לעיל בפסיקתא רבתי שמדובר שם על בית ראשון שנבנה על ידי בשר ודם, הכוונה שהרצון האלוהי לא היה אז שלם. ורמז לדבר ממה שהקדים סדר אליהו רבה, וכתב בתחילה "כביכול".
וכן מצינו שבכתובות ה'. אומרת הגמרא וז"ל: "הכי קאמר: מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע". ופירש שם רש"י בד"ה הכי קאמר וז"ל: "האי 'ומעשה ידיו' במעשה הצדיקים כתיב, שקרויין מעשה שלהן מעשה ידי הקב"ה" ע"כ.
אבל לגבי דברי רש"י הנ"ל במסכת סוכה, בוודאי שאין לפרשם כלשון מליצית בלבד. כי אם דבריו על מקדש שיבוא משמים היו רק דרך פיוט ומליצה, ואילו למעשה ייבנה על ידי בני אדם, אם כן במה תירץ רש"י את קושייתו ממסכת שבועות שאין בית המקדש נבנה בלילה או ביום טוב.
לעומת דעת רש"י פוסק הרמב"ם בהל' מלכים פי"א ה"א וז"ל: "ובונה [המלך המשיח] המקדש" ע"כ. ועוד כתב שם בה"ד וז"ל: "ובונה המקדש במקומו", ע"כ. ובהל' בית הבחירה פ"א ה"ד כתב וז"ל: "וכן בנין העתיד להבנות" ע"כ.
וכן משמע גם מלשון הסמ"ג עשין קס"ג וז"ל: "בימי עזרא כשבנו המקדש בנוהו מעין בנין שלמה וכו' ומעין דברים המפורשים בבנינו של יחזקאל, שנתנבא על בנין העתיד להבנות" ע"כ. ולא כתב: 'העתיד לבוא מן השמים'.
וכן הוא בספר החינוך, מצוות בניין בית הבחירה, מצווה צ"ה, המסיים דבריו באותה מצווה וז"ל: "וזו מן המצות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הציבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצוות עשה" ע"כ. ורק במעשה בני אדם שייך לומר "שיתקיים מצות עשה".
וגם המבי"ט בקרית ספר שלו בהל' מלכים כתב כרמב"ם.
נראה שרמב"ם פסק כך לשיטתו, כדברי שמואל בסנהדרין צ"ט. ש"אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (הל' תשובה פ"ט סה"ב), ולא קיבל את דעת רב יוסף שאמר בנידה כ"א:: "מצוות בטלות לעתיד לבוא", ע"כ. לכן כתב רמב"ם בהל' תשובה פ"ט ה"ב וז"ל: "ומפני זה נתאוו כל ישראל, נביאיהם וחכמיהם, לימות המשיח, כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצוות" ע"כ. ומצוות בניין המקדש (ספר המצוות לרמב"ם עשין כ') בכלל זה.
ויסוד נוסף לרמב"ם הוא הירושלמי למגילה פ"א הי"א וז"ל: "לכשיתעוררו הגלויות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית הבחירה שהוא נתון בצפון" ע"כ. אמנם הקרבן העדה שם בד"ה שהן נתונות בצפון פירש וז"ל: "ועל גלות בבל נאמר, שבבל בצפון א"י" ע"כ. אם כן אין כאן ראיה לבית שלישי. אבל דרשה זו נמצאת בשינויים קלים גם בויקרא רבה צו פרשה ט ו, וכן בבמדבר רבה נשא יג ב, ושם הנוסח הוא: "'והעליתיך מירכתי צפון' וכו' - המלך המשיח שנתון בצפון יבא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום" ע"כ. והרד"ק בפירושיו לויקרא רבה שם כתב שכך הייתה הגרסה גם בירושלמי הנ"ל.
וכאן מקום לשאול, מה טעם ראה רש"י להעדיף מדרשים מסוימים על הירושלמי ומדרשים אחרים. ומדוע לא קיבל את הדעה שהמשיח הוא שיבנה את המקדש. שהרי הלכה היא כשמואל שהיה רבו של רבו של רב יוסף. וכן זה הכלל במבוא התלמוד, המיוחס לר' שמואל הנגיד, ובספר הכללים יד מלאכי, שעד אביי ורבא אין הלכה כתלמיד במקום הרב, ומהם והלאה הלכה כבתראי (יד מלאכי כללי האלף פרק י"ז).
וכאן, אחר קבלת רשותו של מרן, אנסה לפרש את דברי רש"י שלא תהיה מחלוקת בינו לרמב"ם. שכן אפושי מחלוקת לא מפשינן, כמשתמע מדברי הלחם משנה, בהל' ממרים פ"א ה"ה וז"ל: "ומכל מקום קשה לי במה שפירש הרב בעל כ"מ וכו' דמנין לו לרבינו לאפושי במחלוקות" ע"כ.
ואקדים תחילה בכך, שבסוכה שם ובמקבילה שבמנחות ס"ח. ובס"ח:, כשבאה הגמרא לפרש את תקנת רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור היא שואלת: "מאי טעמא?", ועל כך באו שתי תשובות: האחת משום "מהרה יבנה המקדש" וכו', והשנייה היא תשובת רב נחמן בר יצחק, שרבן יוחנן בן זכאי סבר שמדאורייתא כשאין מקדש יום הנף כולו אסור. והנה לפי מה שכתב רש"י שם בסוכה בד"ה ושיהא יום הנף, גם לפי הלשון הראשונה, שהטעם משום ד"מהרה יבנה המקדש" וכו', כשאין מקדש איסור חדש הוא מדאורייתא, מהפסוק "עד עצם היום הזה". אלא שהלשון הראשונה סוברת שעד ולא עד בכלל, ולכן האיסור הוא רק עד שיאיר המזרח של יום ט"ז בניסן, ואילו רב נחמן בר יצחק סובר שעד ועד בכלל ולכן כל יום הנף אסור מדאורייתא וכדר' יהודה.
והנה כלל נקוט בדברי רש"י שכשיש שתי לשונות החלוקות באיסור דאורייתא הלכה כלשון המחמירה. וכן כתבו התוספות בשבת מ"ב: בד"ה והיינו דרב נחמן, בשמו של רש"י. ובענייננו ההלכה היא כרב נחמן בר יצחק.
אלא שרש"י כפרשן רואה עצמו נזקק גם לפרש את הלשון הראשונה, שאינה להלכה. ולכן כשנתקל בקושיה שאין מקדש נבנה בלילה וביו"ט, הוא מתרץ את הקושיה אליבא דאותה לשון, אף על פי שגם לפי רש"י אין הלכה כמותה. אבל לפי רב נחמן בר יצחק שהלכה כמותו, אין מקום לא לקושיה ולא לתירוץ שבית המקדש יבוא מוכן מן השמים. ולגופה של מצוות בניית המקדש דעתו של רש"י כרמב"ם.
ואם כי לא מצאתי עדיין בספרי הפסק של רש"י, כספר הפרדס, האורה, סידור רש"י ומחזור ויטרי, שפסק כרב נחמן בר יצחק. אך הכרח הוא לומר כך, על פי דברי רש"י המובאים בשמו בתוספות בשבת הנ"ל.
וראיה לכך מצאתי בדעת הרא"ש. שהנה כתבתי לעיל שבתוספות הרא"ש לסוכה שם כתב הרא"ש כדברי רש"י שבית המקדש יבוא משמים, אבל ברא"ש לסוף מסכת פסחים וז"ל: "ואסור לן למיכל חדש עד אורתא דשיבסר בניסן נגהי תמניסר וכו' ואמר רבינא וכו' סבר לה כר' יהודה דאמר והלא מן התורה הוא אסור וכו' וסבר עד ועד בכלל" ע"כ. הרי שגם הרא"ש בתוספותיו כשהוא מפרש את הלשון הראשונה הוא מפרשה כרש"י שבית המקדש יבוא מן השמים. אבל בחיבורו על מסכת פסחים, שהוא כולו ספר פסקים, הוא פוסק כרב נחמן בר יצחק, מפני שרבינא, שהוא סוף הוראה כדברי רב שרירא גאון באיגרתו (ח"ג פ"ד), והלכה כמותו, סובר כרב נחמן בר יצחק.
שטחתי דבריי לפני כתר"ה שליט"א, ואשמח מאוד אם יתקבלו על דעתו הרמה.
אסיים דבריי בברכה חמה לשנה טובה וכוח"ט לכתר"ה, לבני משפחתו ולכל ישראל, להרמת קרן התורה בב"א. ונזכה כולנו לראות מהרה בביאת גואל צדק ובבניין הבית השלישי.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות
אברהם רון

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
kolelb@gmail.com
 
 
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים