חפש  
 
אל המקדש - עמותת צור ישועתי
 
 
 
ברצוני להבהיר באופן חד משמעי כי מעולם לא עלה על דעתי שאדם שאינו בעל דיפלומה באיזה תחום, אינו רשאי להביע דעה באותו תחום, ובהחלט ייתכנו מצבים שבהם על פי מבחן אובייקטיבי לגופו של עניין, יהיה גם ברור בעליל, שהבלתי מומחה יימצא צודק יותר מן המומחים. (לאחרונה הועמד לדין רופא בכיר על גרימת מוות ברשלנות, משום שאחרי שאחות העמידה אותו על טעות רפואית שלו, דאג לטשטוש הטעות, במקום לדאוג להצלת החולה). ובוודאי שכבוד ידידי הפרופ' אשר קאופמן וכבוד ידידי האדריכל מר טוביה שגיב, שהקדישו לעניין המקדש זמן רב של מחקר, רשאים להביע את דעתם בעניינים אלו. אבל אני יצאתי נגד מי שעשה שימוש בדבריהם של פרופ' קאופמן ומר שגיב, מבלי שבחן את הדברים לגופם, ועל סמך המחלוקת שביניהם ביקש לקבוע שמצוות "לשכנו תדרשו", אינה ניתנת כלל לביצוע. ובנקודה זו אני אכן עומד על דעתי, שמי שאינו מוכן לחקור את הדברים לגופם, אינו יכול להסתמך אלא על מומחים ידועים.
לגופו של עניין עלי להבהיר כי אני מוקיר את עבודתם של פרופ' קאופמן ושל מר שגיב בנושא המקדש, בקיום מצוות "לשכנו תדרשו", יותר מאשר עמדתם של אלו שביקשו לשלול מאיתנו כליל את המצווה הזו. ואני מוצא לנכון לספר לקוראים כי לפני כעשר שנים יזם ידידי הפיזיקאי פרופ' ישעיהו נבנצאל, מפגשים קבועים לצורך מחקר והחלפת דעות בענייני המקדש. המפגשים התכנסו בביתו אחת לחודש, בהשתתפות כותב שורות אלו, ובהשתתפות הפיסיקאים, פרופ' קאופמן, ד"ר דניאל וויל והאדריכל טוביה שגיב. בתקופה הראשונה השתתף הארכיאולוג מאיר בן דב, ואחר כך השתתף הארכיאולוג דן בהט. בפגישות אלו הוצגו ונדונו השיטות השונות לפרטי פרטים במשך עשרות שעות. (לצערי, הייתי הנציג היחיד של העולם הרבני. באחד המפגשים הראשונים הגיע רב נוסף שעוסק במחקרים ופירסומים הנוגעים למקדש, אך הוא לא המשיך להשתתף במפגשים, וגם לא שלח נציג מן העובדים איתו בעניינים אלו.).
בספרי, חצרות בית ה', הקדשתי מקום לשיטתו של פרופ' קאופמן, ודנתי בדבריו בכובד ראש, וגם כתבתי מדוע איני מסכים לדעתו (בעת כתיבת ספרי, עדיין לא נולדה שיטת מר טוביה שגיב, ומשום כך לא התייחסתי לדבריו, אך התייחסתי גם לשיטה דרומית אחרת, שנתפרסמה בשנת תר"ץ. ועם מר שגיב אני עומד בקשר די תדיר עד היום.).
ואולם, הדבר אשר נגדו יצאתי, קשור דווקא לדבריהם של רבנים אשר גזרו "טאבו" על העיסוק בענייני הר הבית, ואשר לדעתם - קיימת כיום מניעה החלטית לחקור את המקדש, ולקיים את מאמר הכתוב: "לשכנו תדרשו". אחד מן הנימוקים שהביאו לחזק את דעתם הוא, שמפני ריבוי הדעות שיש בעניין, אי אפשר להגיע להכרעה בסוגיה זו (ועשו ממחלוקת החוקרים בזה, כעין "תיקו" שבגמרא, אשר לפי כללי הפוסקים הוא ספק עומד, שאי אפשר להכריע בו על פי סוגיה חולקת וכיו"ב.). כנגד טענה זו כתבתי, כי מי שמונע את עצמו מלהיכנס לגופם של דברים ולהתמודד עם עצם הראיות, איננו יכול להוכיח את קיומו של "ערפל", אלא אם כן הוא מסתמך על מומחים ידועים בתחומם, אך אין הוא יכול בשום אופן לתת משקל לדעות ולשיטות, רק משום העובדה שהדברים פורסמו בהרצאות ובכתבי עת.
ובאמת, אילו כתב הרב יונתן אדלר , שעיין בראיותיו של פרופ' קאופמן, וראה שהטענות הן טענות כבדות משקל, ומכוח זה היה קובע שבנידון דידן אין אנו יכולים לסמוך על הרדב"ז, או אילו כתב ששוכנע על ידי מר שגיב, כי יש ממש בשמועה שכביכול נחלק האר"י הקדוש על מדרש "פרקי דרבי אליעזר", שקבע (בפרק כ"ט) שבני ישמעאל עתידים לבנות בניין בהיכל, ומשום כך הוא סבור שאין אנו יכולים לסמוך על דברי הרדב"ז, החרשתי (וזאת מבלי ששתיקתי תתפרש בהכרח כהודאה). אולם ציון דבריהם של מחברים שאינם מומחים מובהקים, איננו מספיק מצד עצמו ליצור "ראיה לכאורה", שבעניין מקום המקדש אנו שרויים כיום בחושך שניתן למששו בידיים.

עמותת צור ישועתי (ע"ר)

 
  • בניית בתי כנסת ומוסדות תורה בכרמי צור
  • מרכז תורני ללימודי המקדש
  • הוצאת ספרים וכתבי עת בנושא המקדש

צור קשר

 
 
555-555-555
 
כרמי צור 9040000
 
לייבסיטי - בניית אתרים