מעלין בקודש גיליון מה - אדר ה'תשפ"ג

תוכן העניינים

מחברי המאמרים בגיליון זה:

הרב עידוא אלבה – המכון לרבני יישובים, קרית ארבע

הרב ד"ר מרדכי הלפרין – ראש מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה

הרב אושרי ורהפטיג – ירושלים

אורי זרם – ישיבת 'הר עציון'

הרב יעקב ידיד – ראש ישיבת כרמיאל ורב הגרעין התורני

הרב זרח כהן – כולל 'בית הבחירה', כרמי צור

הרב יצחק לוי – אלון שבות

הרב שלמה זאב פיק – ר"מ במכון הגבוה לתורה, אונ' בר אילן; מח"ס 'אהבת שלמה'

עֹז צוקרמן – ישיבת 'הר עציון'

הרב נתן קוטלר – מכון מאיר

הרב אורי רדמן – ראש תכנית הלכה כולל 'רצון יהודה', פ"ת; ישיבת 'בינות', רעננה; שוהם 

אורי רוטנברג – ישיבת 'הר עציון'

בע"ה

הקדמה

והנה ידוע שנזהרנו בתורה להרחיק מדברי שקר כמו שכתוב מדבר שקר תרחק... ועל כן, יפלא מאוד, איך אנו אומרים ג' פעמים בכל יום 'עלינו', ומסיימים: "על כן נקוה לך ד' א-להינו לראות מהרה בתפארת עוזך", והלא אם היה מקוה באמת על כבוד ד', שיתגלה במהרה, היה צריך כל אחד להכין עצמו לדעת עניני העבודה, כל ההלכות השייכות לעניני קרבן והמקדש (ודוגמא אם מצפין שיבוא המלך בהעיר, אפילו באיזה ספק ספיקא, מקשטין כל הרחובות לכבודו, אפילו אם יהיו אלף רחובות בעיר, מספק פן יסע דרך רחוב זו), בעבור שאז כל הדינים נוגעים למעשה. ואם ת"ח לא ידעו בהם, הלא לבזיון יהיה לו. אין זאת כי אם שבפינו לבד אנו אומרין לפני ה', דבר שאיננו כן.

 (מאמר 'ציפית לישועה' לבעל החפץ חיים, פרק ג)

חותם מיוחד טבוע על העיסוק בענייני הקודש והמקדש: חותם הציפייה וההתכוננות. ה'חפץ חיים' וגדולי תורה נוספים ראו בעיסוק בנושאים אלו צעד משמעותי המקדם לקראת הגאולה, ועוד קודם לכן: צעד בסיסי לעמידה כנה לפני ה', בתפילותינו התדירות על הגאולה, ולמימוש אמונתנו בה. כך כתב אחד מפרשני המשנה הקדומים, רבינו נתן אב הישיבה:

ואל יאמר האומר: לא נדקדק בלימוד המצות שאינן נוהגות אלא בארץ ישראל. הנני להזכירו, שכל המתעלם מלימוד משפטי הקרבנות, ומשפטי בנין בית המקדש וכליו, ומצות התלויות בארץ ישראל – הרי הוא מן הכופרים, שנאמר (ישעיה סה, יא): 'עוזבי ה' השוכחים את הר קדשי'.

 (רבינו נתן אב הישיבה, פירוש לשביעית, סוף פרק א)

וכך כתב אחד מהמיוחדים שבלומדי סדר קודשים בדור הקודם, הרב אברהם חנוך קוטנר:

תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה ומגלים בזה עוצם צפייתם למקדש העתיד, מעלה עליהם הכתוב שבצפייתם, החשובה כמעשה ידיהם, נוטים קו לבנינו, וכאילו נבנה המקדש בימיהם.               (הקדמה לספרו 'חנוכת הבית')

בעומק העניין, נראה שיש קשר פנימי בין שני ההיבטים המצויים בעיסוק בענייני הקודש והמקדש: ההיבט של קירוב הגאולה וההיבט של כנות בעבודת ה'. כנות היא הסרה של מסכות והסתרות חיצוניות, וחשיפת הפנים האמיתיות. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט) – התנהגות כנה כלפי מעלה, מעוררת כנות גם אצל הקב"ה כלפינו, חושפת את אהבתו הבלתי מסויגת לעם ישראל, ובסופו של דבר מקדמת ביטוי וגילוי מעשי לאהבה זו.

פנים רבים לעיסוק בענייני הקודש והמקדש: הלכה, הגות, פלפול, מחקר , ועוד ועוד. על כולם טבוע חותם הציפייה וההתכוננות. יהי רצון שעיסוקנו בענייני הקודש והמקדש ייעשה מתוך כנות עמוקה, ונזכה בקרוב בימינו לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש.

עלֹה נעלה בקודש!
העורכים