שלטי הגיבורים
שלטי הגיבורים
מאמר בירחון מוריה על שלטי הגיבורים
"שלטי הגיבורים"
מאת רבי אברהם הרופא משער אריה זצ"ל
בעניני המקדש וכליו ועוד.
נדפס פעם אחת במנטובה שע"ב
ועתה יו"ל במהדורה מתוקנת ומושלמת
עם מבוא ציונים ותרשימים נספחים ומפתחות וכו'.
כולל בית הבחירה כרמי צור ומכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים
מכון ירושלים תש"ע
47+תש"ט עמ'
יצירה מדהימה בהיקפה ובתכניה רואה אור בימים אלו מבית מכון ירושלים, בשם "שלטי הגיבורים". בעידן בו מורגלים אנו לפגוש ביצירות מקיפות המוסבות על נושא בודד ואפילו תת נושא, עליו שקד מחברו מספר שנים, פוגשים אנו במפתיע ביצירה אנציקלופדית של ממש, אוצר בלום ובו מאות רבות של נושאים בכל ענפי התורה, ההלכה, ושאר חכמות אשר הם לה לרקחות וטבחות ואופות כלשון הרמב"ם באגרתו, יצירה שבדומה לה מתאפשרת בדרך כלל בעבודת צוות גדול של תלמידי חכמים, חוקרים ואנשי מדע, המתפרסת על מספר שנות עבודה מחקר ועריכה.
רבי אברהם פורטלאונה (משער אריה) זצ"ל, מחכמי איטליה המובהקים, חי בתקופה המכונה בהיסטוריית העמים "תקופת הרנסאנס", שבה צויינה פריחת התורה והמדע גם בבתי המדרשות. והנה מצטנע לו אחד מגדולי החכמים בפינתו, כשהוא בשנות זקנה, ונוטל על עצמו משימה לכתוב ספר מקיף המוקדש כולו לעניני בית המקדש ועבודתו לענפיו, ובמשך כשנה ומחצה מתמסר לחקר כל הפרטים המרכזיים כמו גם השוליים ביותר המהווים את התשתית לכינונו של המקדש והמערכות הנדרשות להפעלתו הסדירה, וזאת בחקרי הלכה עמוקים, בשיוט בעולמם של חז"ל בספרות היסוד, ובדברי רבותינו הקדמונים פרשנים ופוסקים שעסקו בברור מקחו של מקדש מהפן התורני וההלכתי, לצד חריש עמוק יסודי ומקיף באהלי חכמה ומדע, בכל פרטי הצד הטכני והאמנותי שברכיבי המקדש וכינונו מההיבט המקצועי והמדעי, ובהם חושף גנוזות מדעותיהם של חכמי ישראל, ולהבדיל חכמי האומות שנתנו דעתם לכך. בתשעים פרקי הספר הוא מנתח את המקורות, סותר ובונה, ושוטח בפנינו את מסקנות מחקריו במכלול הנושאים שיש להם זיקה ישירה או עקיפה לתהליכי המקדש, הקמתו וסדר עבודתו, ואנו נפעמים מהיקף ועומק ידיעתו ושליטתו במכמני התורה ושאר חכמות, כמו היסטוריה וגיאוגרפיה, כימיה וזואולוגיה, אדריכלות רפואה ופיסיקה, לשונות וכתב העמים ועוד.
אין בכוונתינו ובאפשרותנו במסגרת זו לסקר באופן פרטני את מיגוון הנושאים בהם עוסק המחבר, אך מן הראוי לתת את הדעת לכמה וכמה מן הנושאים, בכדי לקבל מימד במה דברים אמורים. כפתיחה לספר מעלה המחבר מחקר מקיף בתולדות השפה והכתב ומבנה האותיות שבלשונות העמים, מימי בראשית עד לימיו, בשינויים שבמבנה הלשון הכתב והסגנון שבין אומות העולם צורתן והגייתן, וזאת בכדי לקבל מושגים בהבנת מונחים המופיעים במקורותיו השונים בהמשך הספר. מכאן עובר המחבר לבירור מקיף במבנה הטופוגרפי של הר הבית, המקדש וכל המבנים הנלווים אליו ויעודם, מההיבט ההלכתי לצד תהליכי בניינו הטכני המקצועי, בירור אודות כלי המקדש וכל האביזרים העומדים לשרותו לצורך עבודתו ותהליך הכנתם המורכב, ושוב מההיבט ההלכתי לצד הבחינה הטכנית והאמנותית. כלי הנגינה ששימשו את הלווים על דוכנם, ועקב כן מחקר מקיף על יחודו של כל כלי וכלי נגינה במערכת, ולכך מתלווה מחקר משלים בחכמת המוזיקה לגווניה. מחקר יסודי בסדרי ההיררכיה במערך הכהונה והלוויה, מעמדם, סמכותם ותפקידם במלאת המקדש, וסיקור מקיף אודות מתנות הכהונה והלוויה הבאים בתמורה. פרק נכבד מוקדש לבגדי הכהונה, מחקר מעמיק באופן הכנתם מההיבט ההלכתי והמקצועי, כולל מחקר מקיף על איכות האריגים, תהליכי היצור ומקורם. מחקר מרתק ומקיף על האבנים שהרכיבו את החושן והאפוד, סוגי האבנים, יחודן וסגולותיהן, מקורות מוצאן וסיווגן בערכי השוק, אומנות הזיהוי לאמיתות כל אבן שאינה מזויפת וכל המסתעף מכך. המחבר מרחיב בענין תפקידיו של כהן משוח מלחמה, ומתוך כך כותב מחקר מקיף בתורת הלחימה למרכיביה השונים, ההערכות, המטרות, סיווג בעלי התפקידים השותפים לבצוע הלחימה, סקירה מלאה על סוגי כלי הנשק והציוד הצבאי הנלווה ואופן הכנתם. פרקים נרחבים מוקדשים כמובן לעבודת הקרבנות, בחינת סוגי הקרבנות והלכותיהן במהלך סדר העבודה, בימי חול, בשבתות ובמועדים. איבחון סוגי הבהמות, בחינת תהליך הכנת המנחות על כל מרכיביהם, החל מהכנת הקמח, ובמקביל תהליכי יצור היין לנסכים, סוגי הענבים מקורותיהן ותהליך הפקתן. מחקר מקיף על הצמחים המרכיבים את סימני הקטורת, איבחון יחודו של כל סמן במרקחת המושלמת, מקורותיו, ותהליך הפקתו המקצועית וההלכתית. מחקר מענין על סוגית "השיעורים", מיצוי מידותיהן המדויק בנפח ובמשקל, וקביעת לוח הזמנים היומי המדויק לפיו פועלת המערכת המנהלת את עבודת המקדש. פרקים של מחקר מעניין הם אלו העוסקים בארגון הסדר והמשטר במערכת העוסקת בעבודת המקדש ותיפקודה התקין, כשבראשה עומדת "הסנהדרין" ועושי דבריה, בעלי תפקידים שונים שלהם כח אכיפה מוגדר וסמכות לענישה במקרה של חריגה, אופני האכיפה והעונשין. סוגיות קדושת הבית והשלכותיו ההלכתיות, כמו גם עניני הטהרה מטומאות לפרטיהן נידונות אף הם בפרקים מיוחדים במלוא היקפן והשלכותיהן על סדרי העבודה. ויותר מהנזכר כאן ימצא המעיין בעשרות פרקי הספר עשירי התוכן והמידע. הספר מסתיים בקונטרס בענייני לשון הקודש, בו מאריך המחבר בענייני כתב התורה ואותיות לשון הקודש, האותיות ה'משונות' שבתורה והתגים למיניהם, טעמי המקרא וטעמי אמ"ת, דרכי הכתיבה וההדפסה במשך הדורות ועוד ועוד, והכל בהרחבה יתירה ובשזירת ענין בענין ודבר בדבר עד להצגת הנושא בשלימות לעיני המעיין.
ברור, כי לצורך הכנת יצירה בהיקף שכזה נעזר המחבר בכל הממצאים, הספרים, המחקרים והמאמרים שנכתבו עד לימיו, כשבמרכזם הספרות התורנית על כל אפיקיה, ולצידה מוקדש מקום נכבד למידע שמקורו ממאגרים של חכמי האומות לדורותיהם, דעתנים, ואנשי מחקר ומקצוע, את דבריהם הוא מכנס בקפידה, ממיין שיטות, בוחן תאוריות או קביעות מדעיות, מאמת ומעמת אותם בינם לבין עצמם, ולמול המציאות כפי שנבדקה על ידו, ובעיקר מול דברי חז"ל ורבותינו הראשונים, ועם שלעיתים מתחבט במסקנותיהם, אך נותן בידם את כח ההכרעה למעשה כאמת שאינה ניתנת לערעור והכל חייבים לקבלה, בעוד שאת דעתו האישית מצניע בדרך כלל בין השיטין, וחוזר ומבטל את דעתו ולו המשכנעת ביותר, מול הבכורה והעוצמה המכרעת המוענקת על ידו לספרי חז"ל ורבותינו הגדולים מעתיקי השמועה.
ככלל ניתן להאמר, שהעובר בדקדוק ובעיון על כל פרקי הספר, יחוש מוכנות של ממש לקום וליטול חלק באופן פעיל במלאכת המקדש, בניינו ועבודתו. לא עוד ספר של דיונים תאורטים ולמדניים בהליכות המקדש וקדשיו, ובשונה מכל הספרות המוכרת שנכתבה בתחומים אלו, הרי שבידינו לראשונה "ספר הדרכה" לבניית מקדש והפעלתו המסודרת בצורה ממשית.
חלקו האחרון של הספר ופרקי החתימה, הם למעשה "היעד" למענו נכתב הספר כולו, כפי שכותב המחבר בהקדמתו לבניו כצוואה רוחנית. חלק זה קרוי "שלשת המגינים", וענינם חלוקה מסודרת של עבודת המקדש על סדר שלשה חלקי היום, שכנגדם תוקנו שלושת התפילות, שחרית כנגד עבודת תמיד של שחר והעבודות הנילוות, מנחה כנגד עבודת הקרבנות של תמיד בין הערביים ועבודותיו, ותפילת ערבית כנגד קרבנות הלילה ועבודתם. בתכנית החלוקה, ממצה המחבר את כל החומר הרלוונטי שאסף, אותו שבתורה בכתב ושבע"פ, ומתוך הספרות הענפה שבתוך דברי חז"ל ומפרשיה, ומסדר אותו בחלוקה קבועה כסדר לימוד יום יומי, לחול, לשבת ולמועדים. המחבר מדגיש שברצונו שהעיסוק יהיה בעיקר באותם הענינים והחומר שאסף מתוך דברי חז"ל, ולא מהספרות החיצונית, וקובע להם אף את שעות הלימוד שעל בניו, להם הוקדש הספר, ועל כל שומעי לקחו, להקדיש לכך מידי יום בצד עיסוקי החולין שלהם.
לסיום ראויות להדגש שתי נקודות מענינות העולות מדברי המחבר. האחת, שהספר נכתב בתקופה בה ארעה שריפת התלמוד באיטליה, ואף ש"ס שלם לא נמצא בהישג ידו, והחלק המכריע מהמשא ומתן התלמודי הענק בנושאים אלו הצליח לכנס המחבר מכלי שני ושלישי, או מחלקי גמרות שנזדמנו לידו באקראי אצל יחידים, ועם זאת הצליח לכסות את כל המקורות שנדרשו לו. עובדה נוספת הנזכרת בדבריו, שאת דפי ההגהה של הספר קודם הגשתם לדפוס שלח המחבר לגדולי חכמי איטליה, שדקדקו בו בעיונם, הוסיפו וגרעו ואף תבעו ממנו להשלים את מחקריו בכמה נושאים שמתחילה חשב להתעלם מהם, והוא אכן נענה לבקשתם למרות הטרחה שבדבר מחוסר מקורות מספיקים. ואכן ספר זה היה לספר יסוד במשך דורות לאותם שעסקו בברור ובפרשנות עניני המקדש וקדשיו, בעיקר מפרשי המשנה הקלאסיים כמו התוס' יו"ט והתפארת ישראל, המצטטים אותו כבר סמכא ודנים במסקנותיו, אף ר' דוד פארדו בחסדי דוד על התוספתא מרבה לצטטו, וגם אצל גדולי חכמי אשכנז מצאנו שהשתמשו בו כמו בעל החוות יאיר והיעב"ץ בספריהם.
ספר שלטי הגיבורים ראה אור לראשונה במנטובה בשנת שע"ב, במתכונת הספרים שראו אור בשנים אלו ובתנאי הדפסתם הירודה והמוגבלת, כך שמלבד הליקויים שהמחבר בחייו חש להם כפי שהוא כותב בהקדמתו ובסוף ספרו, הרי שללומד בן ימינו היה כמעט בלתי נגיש, ומידת השמוש בו היתה מזערית ונחלת יחידים בלבד, וזאת בשל איכות ההדפסה, מבנה הפרקים הדחוס והצפוף, העדר קיטוע מספיק, המעברים בין הנושאים אשר לעיתים רבות קשים לזיהוי, וכמובן חסר משמעותי בציון המקורות, ונמצא ספר כה חשוב ומלא תוכן אינו בא לכלל שימוש ונותר כאבן שאין לה כמעט הופכים.
זכינו, ולאחר כארבע מאות שנה רואה הספר אור במתכונת הולמת ובצורה מושלמת. לראשונה נוטלת על עצמה חבורת אברכים ת"ח ואנשי תבונה, חברי כולל "בית הבחירה" בכרמי צור ומערכת "מכון שלמה אומן" שע"י ישיבת שעלבים, בסיועם המשולב של אנשי מדע ואנשי מקצוע כל אחד בתחומו, לערוך את הספר מחדש, להאיר שביליו, להעיר את אשר יש בו בכדי לסייע להבנת דברי המחבר, להגישו בצורה שתאפשר לכל המעונין לטעום ממנעמיו וממאגרי המידע האצורים בפרקיו, ולחוות ולו באופן מזערי מעוצמתו הרוחנית של המקדש ועבודתו בהיותו על מכונו בתפארתו, בהתבוננות מעמיקה בנתיבותיו, אשר תתן מימד חדש להבנת מושגים עלומים והפיכתם מארטילאיים למוחשיים, ויצירת מרחב חדש לעיון ולימוד מעמיק בסוגיות הש"ס והראשונים בתורת הקדשים. הם גם צירפו לספר מערך שלם של נספחים המשלימים את התמונה ברבים מהנושאים שבהם עוסק הספר, כמו מפות ותרשימים המתארים באופן מוחשי את דברי המחבר בענין מבנה המקדש וסידורו על פי השיטות השונות, תרשימים של מבנה לחם הפנים מכאן ולוחות הברית מכאן לפי הדעות השונות המוזכרות בחז"ל ובראשונים, הרחבה בענין זיהוי התכלת שבה עוסק המחבר, ועוד ועוד.
יבורכו כל השותפים למלאכת קודש זו, ובראשם הגאון ר"א נבנצל שליט"א שעבר על כל הספר והעיר את הערותיו, וכן הרבנים שעמדו בראש המערכת והכינו את ההערות המועילות ומלאות התוכן כשלעצמן, המאירות את דברי המחבר בסוגיות שאין ללומד המצוי מידע זמין ומספיק להבנתם, ועימם צוות מכון ירושלים כל אחד בחלקו, על ההשקעה המירבית להבאתו בלבוש הולם ובאיכות פנימית וחיצונית מושלמת.
