הרמב"ן בתחילת ספר ויקרא מבאר שמביא הקורבן צריך לחשוב שבעקבות חטאו היה מגיע לו שייעשה לו מה שנעשה לקורבן. במסגרת מאמר זה ננסה למצוא יסוד לדברי הרמב"ן בפסוקי התורה ולעמוד על משמעות הדם ככלל, ודם הקורבן במיוחד.
קרא עודהמשנה בתחילת מסכת זבחים קובעת, שקורבן שהוקרב שלא לשמו כשר, אך לא עלה לבעלים לשם חובה. על כך תמה ריש לקיש: אם הקורבן לא השיג את מטרתו מדוע יש עניין להמשיך להביא אותו?
קרא עודבגמרא נאמר שאסור לכוהנים לשתות יין בכל השבוע של משמרת עבודתם במקדש, ולהלכה נפסק כדעה המגבילה את האיסור לכוהן המכיר את משמרתו, וש'קַלקלתם' של כוהנים שאיבדו את מסורת ייחוסם וממילא את משמרתם, היא 'תקנתם' המתירה להם לשתות יין. יש לדון לגבי גדרי ה'קלקלה', ולשאלה זו קיימת נפקא-מינה הלכתית בימינו שכן ידוע על משפחה אחת לפחות שמחזיקה במסורת על השתייכותה למשמרת מסוימת.
קרא עודבמאמר זה ננסה ללבן את המיקום המדויק של שחיטת קרבן התמיד, המצוין במשנה במסכת תמיד. נסקור את שיטות המפרשים השונות, כיצד והאם הם תלויים בלימוד הכתוב "שנים ליום" – כנגד היום, המחייב שחיטה כנגד השמש, והאם זוהי גזירת הכתוב רעיונית, או שיש לה ביטוי פרגמטי.
קרא עודבמשנה במסכת ברכות נאמר שישנו נוסח יחודי לברכות בבית המקדש "מן העולם ועד העולם". מאמר זה חוקר בגדרי ההלכה המדוברת.
קרא עודהלכה ידועה ומוסכמת היא ששחיטת קורבנות בזר כשרה. הלכה נוספת שגם היא ידועה ומוסכמת היא שקורבנות שקבוע להם זמן דוחים שבת. לאור זאת היה מתבקש שגם שחיטת קורבנות אלו בשבת תהיה כשרה לכתחילה בזר, אך מכמה מקורות נראה שלא הוכשרה שחיטת זר אלא בחול ולא בשבת.
קרא עודבמאמר זה יתבארו דיניה הבסיסיים של מנחת החביתין אותה מקריב הכוהן הגדול מדי יום, דהיינו סדר ואופן ביצוע הפעולות השונות בהכנתה להקרבה: חצייה, בלילה, חליטה, פתיתה, הקטרת קומץ לבונה, אפייה וטיגון, חלוקת העיסה לשתים עשר חלות.
קרא עוד
