מעלין בקודש א

מכתבים מרבני דורנו למערכת 'מעלין בקודש' בעניין לימוד סדר קודשים

בפתח הגיליון הראשון של 'מעלין בקודש' מצאנו לנכון להביא מדברי קדמונינו הקוראים לעיסוק בסדר קודשים. קריאה זו נובעת מסיבות שונות: רבי יהודה החסיד קורא לעסוק בסדר קודשים מתוך הדגשת החשיבות בהתייחסות לכל חלקי התורה, בלא להזניח אף אחד מהם. החפץ חיים והרב קוק קראו ללימוד סדר קודשים מתוך ציפייה לבנין המקדש ומתוך הבנה שהעיסוק בהלכותיו עשוי לזרז את בנייתו.

בירורים בעניין מצוות בניין בית המקדש והאם בית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם או בידי שמיים

לדעת הרמב"ם הסובר שקדושת המקדש לכל ענייניו קיימת גם בזמן הזה - בחורבנו - עלינו לברר האם גם דיני החיל ועזרת הנשים קיימים בזמן הזה, לעניין איסורי הכניסה בטומאה למקומות הללו כפי שנאמר במשנה במסכת כלים.

"תמיד" היא מילת מפתח בכל הקשור לעבודה במקדש, מה שמאפיין ביותר את עבודת הציבור במקדש היא הקביעות היומיומית. אך יש גם פן אחר, משתנה ומתחלף, המתבטא בין השאר במשנה האחרונה במסכת תמיד - "השיר שהיו הלויים אומרים במקדש", יום יום ושירו.

הטבת הנרות מתוארת באופן מפורט על ידי הרמב"ם בסעיפים אחדים. הלכנו בעקבות הרמב"ם לברר פרטים אחדים בהלכה זו, תוך עיון בפסוקים, בדברי חז"ל ובפרשנים הדנים בנושא. במהלך הדברים נדונו מושגים שונים, כגון: 'הטבה' ו'הדלקה' - מטרתן וזמנן. המושג 'נר תמיד' ומידת השמן בנרות, וה'נר המערבי' להלכותיו.

במשנה במסכת יומא מובאות דעות שונות לגבי מספר מערכות האש שהיו על גבי המזבח. אנו ננסה בע"ה לבאר את מהותה של המערכה השלישית המכונה בברייתא "מערכה של קיום האש".

ההבנה הנפוצה היא שאין הגדרה חיובית לטהרה' וכל אדם שאיננו טמא הינו טהור. במאמר זה ננסה להראות מפשטי המקראות ומהסוגיות ההלכתיות שיש הגדרה חיובית גם לטומאה וגם לטהרה, שיש בהן דרגות שונות ואף צירים שונים.

'"והניף את העמר לפני ה'" - ג' שמות יש לו: עמר שיבולים, עמר תנופה, עמר שמו' (תו"כ אמור) - שלושה היבטים שונים של אותה מנחה.

התורה הצריכה שחלות לחם הפנים יהיו מונחות באופן רצוף ותמידי לפני ה' - דבר שלא מצאנו אצל יתר העבודות במקדש. ייתכן שיש לכך דמיון וקשר לדיני עירוב חצרות.

בנושאי קדשים ומקדש מצאנו הלכות שביסודן עמד הכלל "אין עניות במקום עשירות" ואחרות שבהן עומד כלל אחר "התורה חסה על ממונן של ישראל", ושני הכללים הללו לכאורה סותרים זה את זה. ננסה להציג תמונה כוללת של השימוש בשני הכללים.

בעניין הדין שלפיו דלתות ההיכל צריכות להיות פתוחות בזמן הקרבת קרבנות מסויימים

בשעת העבודה חייבים הכהנים ללבוש את בגדי הכהונה, אך בזמנים אחרים אסורים הבגדים בלבישה. יש לעיין אם מיד בתום העבודה מחויבים הכהנים לפשוט את הבגדים או שמא כל עוד הם במסגרת המקדש לפני העבודה ולאחריה רשאים הם ללובשם.

נעסוק ונבאר טעם מצות "תרומת הדשן" ומשמעותה/

נחקור בע"ה בשיטות השונות בעניין התפוח שעל גבי המזבח.

בעניין החומר שממנו נעשה הפסכתר, ששימש לפינוי הדשן מהמזבח.

עבודת התמיד במקדש מתחילה במילוי מחתה מן הדשן שעל המזבח ונתינתה "אצל המזבח" ואחרי כן הוצאת שארית הדשן אל מחוץ לעיר. במאמר זה ננסה לעמוד על כמה מן השאלות המתעוררות סביב מלאכה זו.

סקירת ספר: שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין - טהרות