מעלין בקודש - כל הגיליונות #מדור דרישת המקדש

מטרת מאמר זה לברר מהי התבנית של בית המקדש שעלינו לבנות ביום שנזכה לכך, מה הן מידותיו, ולאיזה מקדש הוא יהיה דומה? לשם כך נסקור את תבניות המקדש שהיו בעבר וננסה לברר איזו מהן עלינו לאמץ.

כשייבנה בע"ה בית המקדש השלישי, נצטרך לחנכו, ויש לברר את גדריה של חנוכת הבית: האם יש בה מצווה, אילו פעולות כלולות בה ועל ידי מי הן נעשות. בתחילת המאמר, נסקור את כל חינוכי הבית הידועים לנו מהעבר, ובהמשך המאמר נדון בפרטי החינוך המוטל עלינו בבית שייבנה במהרה בימינו בע"ה.

אחת התקנות שתיקן רבן יוחנן בן זכאי נוגעת לחג הסוכות, והיא: ליטול לולב כבזמן הבית בכל שבעת ימי החג. בעניין זה מצינו סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי; יש מקורות בדברי חז"ל שמהם מוכח כי תקנת ריב"ז נשמרה במהלך הדורות, והיא שרירה וקיימת בזמן הזה ליטול לולב אפילו בשבת. לעומתם יש מקורות שנראה מהם שתקנת ריב"ז בטלה.

היכן נמצא ארון הברית? אם נעיין במקורותינו, נוכל למצוא כיוונים שונים למיקומו של הארון. יש אומרים שהארון גלה לבבל, ואם כן, האם בידינו לקבוע היכן הוא יכול להיות היום? יש אומרים שהארון נגנז, ואם כן, באיזו תקופה, על ידי מי והיכן? איך נוכל להתמודד עם מקורות סותרים בדבר מיקומו של הארון? האם נוכל לאחד ביניהם? והאם היה ארון אחד, או שאולי היו שניים? נצא למסע במקורות, במטרה לנסות להשיב על שאלות אלו.

אחת משאלות היסוד בחקר המקדש היא זיהוי מקום העזרה בתוך גבולות הר הבית המקודשים. במקורות חז"ל מצאנו התייחסות אחת בלבד לשאלה זו: "הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רֻבּוֹ מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומעוטו מן המערב, מקום שהיה רֹב מִדָּתוֹ שם היה רב תשמישו". לביאור משנה זו (מדות ב, א) והשלכותיה יוקדש מאמר זה.

החידוש שאבקש לבסס במאמר זה הוא שהרדב"ז לא סמך רק על מסורת אבן השתייה. כי הרדב"ז התיר להיכנס בטומאת מת לגגות ועליות מבנים המרוחקים י"א אמה ועובי כותל ממערב למבנה כיפת הסלע, משום שהם מחוץ לגבולות העזרה. מכיוון שהמרחק מכותלי מבנה כיפת הסלע לקצה המערבי של הרמה הוא יותר מי"א אמה ועובי הכותל (המרחק הוא יותר מ15 מטר), על כן הוא מסיק שיש היתר לעלות גם במדרגות המערביות של הרמה.

כשייבנה בית המקדש, במהרה בימינו בע"ה, נצטרך להקריב את קרבנות חנוכת הבית. בהמשך למאמר בגיליון הקודם שעסק בביאור מהותם ועניינם של קרבנות אלו, המאמר הנוכחי יוקדש לבירור האפשרות של הקרבת קרבנות החנוכה בטומאה. כמו כן, המאמר יעסוק בשאלה לאיזו תקופה יש לשייך את נבואת יחזקאל על בניין הבית וחנוכתו, שכן ייתכן שיש לכך השלכה על קיום החנוכה בטומאה, כפי שיתבאר.

אין עוד חג בתורה שאין לו תאריך עצמי קבוע כמו שבועות. זמן שבועות תלוי באופן מפורש בספירה החקלאית מט"ז בניסן - יום הנפת העומר, ועד הבאת התבואה החדשה - שתי הלחם בשבועות במקדש; מפסח - שהינו יום דין על התבואה; לשבועות - שהוא יום דין על פירות האילן. הרמב"ן בפירושו לויקרא, מכאן שישנו קשר פנימי בין שני החגים הללו. בכוונתנו לבחון באלו מובנים שני חגים אלו, פסח ושבועות, כמכלול אחד, שתי קומות של יחידה אחת, ובאיזה אופן ניתן לראות את שני החגים שנתחדשו בדורנו - יום העצמאות בה' באייר תש"ח ויום שחרור ירושלים בכ"ח באייר התשכ"ז, כשני חגים המהווים יחדיו גם כן קומה שלמה.

חז"ל אומרים בכמה מקומות שיאשיהו גנז את הארון, ואף מנמקים את החלטת. יש לעיין בדברי יאשיהו ללויים לגבי גניזת הארון: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים ב' לה, ג). לא מובן מה השתנה בעבודת הלויים, שהרי מאז בניית בית המקדש, ארון הברית היה מונח בקודש הקודשים, ובכל מקרה הלויים לא נשאו אותו כבר מאות שנים. ולכן, יש להבין מה השינוי הגדול שיאשיהו אומר להם שיתחולל ברגע גניזת הארון.

עוד על מידות החיל - תשובה לתגובת הרב קורן בגיליון מב

צורת החיל וממדיו - מענה לתגובת אורי זרם בגיליון זה, בהמשך לדיון שהחל בגיליון מב

בכמה מקומות בגמרא מבואר שאסור להוסיף ולשנות ממידות המקדש, משום שנאמר בדברי דוד המלך לשלמה בנו: 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל', כלומר יש לבנות את המקדש דווקא במידות שבהן השכיל ה' להורות על נביאו לבנותו, ובהן נכתבה תכניתו. במאמר זה יתבארו גדרי איסור זה.