במניין המצוות, מונה הרמב"ם שתי מצוות נפרדות לתהליך הקרבת קורבן הפסח - מצוות שחיטתו (עשה נה), ומצוות אכילתו (עשה נו). שיטתו של הרמב"ם, כי מדברי פשטי הפסוקים נראה שמצוות שחיטת קורבן פסח ומצוות הקרבתו שונות במהותן ממצוות שחיטת שאר הקורבנות, ומתוך פשטי המקראות הוא לומד שקיימת חלוקה הלכתית בין מצוות השחיטה לבין מצוות האכילה, עומדת בניגוד לשיטות הראשונים הסבורים כי מטרת השחיטה היא האכילה, ולדעתם קיימת התאמה בין שני חלקי המצווה. כפי שיוכח במאמר, מחלוקת זו אינה רק במניין המצוות, אלא גם בפרטי ההלכות של קורבן פסח. וכפי שיוכח במאמר, שיטתו של הרמב"ם כי קיימת הפרדה – אף הלכתית – בין פשטי המקראות לבין דרשות חכמים, מלווה את הלכות קורבן פסח.
קרא עודעל שמחת בית השואבה, מטרתה ועניינה
קרא עודתשובות רבות ניתנו לשאלת הבית יוסף מדוע חנוכה נחגג במשך שמונה ימים ולא שבעה, אך תחילה עלינו לברר מה היו החשמונאים אמורים לעשות במציאות שבה אין די שמן. במאמר זה נציע כי החשמונאים הדליקו כל יום נר אחד בלבד, ונעיין בצדדים נוספים של ייחודיות מצוות הדלקת המנורה.
קרא עודנאמר במשנה שהביכורים 'טעונים קרבן ושיר ותנופה ולינה'. בירושלמי הביאו מקור לדין זה מדרשת הפסוק: "נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה, מה שמחה שנאמר להלן – שלמים, אף כאן – שלמים", ומבואר שישנה חובת שמחה עם קרבן שלמים.
קרא עודהחובה לעלות אל המקדש ברגל היא נקודת מפגש בין ציר הזמן לציר המרחב, בין קדושת המקום לקדושת הזמן. חיבור זה מעניק משמעות ייחודית לחובה זו ומזמין אותנו להתבונן בה.
קרא עוד
